הטכנולוגיה עשתה מספר צעדים קדימה במעקב אחרי היכולת הגופנית של שחקני הכדורגל, שעוני הדופק הפכו יותר מתוחכמים והמחשבים הניידים צמודים למאמני הכושר והמאמן הראשי באמצעותם.
יש מספר נושאים בכושר גופני שהעבודה בהם היא ללא כדורים בהגדרה, למשל: העבודה בחדר כושר על כוח נעשית בדרך כלל ללא כדורים, משקולות, מכשירי הליכה, אופניים וגומיות כושר ושאר אביזרים לשיפור הכוח שיווי המשקל והקואורדינציה.
אולם יש נושאים בכושר גופני שאפשר לשלב בהם את הכדור, למשל: סיבולת, מהירות, עבודה אנאירובית לקטית (חומצת חלב) ואפילו כוח מתפרץ.
הדור החדש של מאמנים ובעיקר הכדורגלנים מעדיפים לשפר את המרכיב האירובי עם כדורים, ובדרך כלל הם מעדיפים משחקונים עם היבט אירובי על פני ריצה ארוכה או סדרה של ריצות, כגון חזרות סיבולת לשיפור המהירות באמצעות הסיבולת.
לשחקנים הצעירים בגילאי טרום עיצוב 13-14 יש להעביר את מרבית אימוני הכושר הגופני עם כדורים, זה טורם לשיפור הטכניקה והקואורדינציה וכמובן לשיפור הכושר הגופני במידה והאימון אכן מתאים לנושא אותו אנחנו רוצים לשפר. במקום לרוץ לחימום מסביב למגרש ללא כדורים, עדיף לרוץ בתוך ריבוע גדול עם כדורים ולבצע פעולות טכניות מגוונות, ככל ששכבת הגיל עולה יש להעביר לדעתי מדי פעם אימון על טהרת הכושר הגופני, כלומר, ללא כדורים.
במשך כל שנות האימון שלי בקבוצות מקצועניות, מצאתי שכושר גופני ללא כדור יעיל יותר מזה שעם כדורים, במיוחד באימוני תחילת העונה כאשר השחקנים זקוקים לבסיס אירובי מוצק, אשר ישרת אותם לאורך כל העונה ואחראי למעשה על בריאות השחקנים. לאחר מכן דאגתי לעשות מדי שבוע כמעט, (תלוי כמובן בתכנית המשחקים) פרק של כושר גופני ללא כדורים כחלק מאימון. אחת לחודש עשיתי תזכורת של סיבולת בסיסית, כלומר, ריצה ארוכה ללא כדורים בתוספת מעט טכניקה, חוויתי תזכורות שכאלה על בשרי כאשר שיחקתי בשטרסבורג ובליון בצרפת, כל המאמנים דגלו באימון זה ולמרבית הפתעתי גם השחקנים, זה שינה להם את הרוטינה היומיומית, והם נהנו לצאת ליער או לפארק כדי לרוץ.
בביקורי האחרון בליון ראיתי את מאמנם, ברונו ג'נסיו, עושה 3 סדרות של אחזקת כדור בריבוע של 20X20 מטר למשך 6 דקות כל סדרה, בה ניסו 8 שחקנים בכל קבוצה להניע את הכדור ב 2 נגיעות בכדור, כאשר צוות המאמנים דאג שבכל פעם שכדור יצא מן הריבוע להכניס במהירות כדור, כדי לא לאפשר מנוחה ארוכה מדי. לאחר 6 דקות קיבלו השחקנים 2 דקות מנוחה ומאמני הכושר נכנסו למגרש עם המחשבים הניידים ומדדו את מצבו הגופני של השחקן.
האם אתם חושבים, חבריי המאמנים, שהתרגיל השיג את מטרתו? האם כל השחקנים היו פעילים בצורה שווה? האם ה"כוכבים" רצו כמו שאר השחקנים?
אני ישבתי ליד מאמני הכושר בצדי המגרש ולא התרשמתי שאכן כל השחקנים קיבלו את מנת הכושר הגופני שהמאמן רצה להשיג, על פי הנושא והדגש. כמובן שברונו ג'נסיו הוא מאמן מצוין ומנוסה ואינני חולק על יכולתו המקצועית, אני משתף אתכם בהרגשה שלי בלבד.
לעומת זאת בריצה ללא כדורים, לפחות בתחום הסיבולת, סיבולת המהירות ועבודה בסף הדופק האנאירובי, יש אפשרות לראות מספר דברים ולתת לשחקן פידבק אמיתי לרמת הביצוע שלו והשוואתו לשאר השחקנים, במיוחד אם הקבוצה מחולקת לתת קבוצות על פי הנתונים הפיזיולוגים ותוצאות המבחנים.
כמה אבחנות לגבי פציעות שחקנים.
אנו רואים בכדורגל המודרני פציעות רבות של שחקנים בכל הליגות המובילות. האם בגלל עומס המשחקים בלבד? האם בגלל הסגלים הגדולים של כל קבוצה לא מייחסים חשיבות לעומסים ולהתאוששות? האם אימוני התאוששות מבוצעים בצורה נכונה?
אולי הפציעות נובעות מכך שההיבט הגופני לא מאומן בצורה טהורה ללא כדור, כי הרי הטיפול בכדור מערב גורמים נוספים בגוף (המערכת הקוגניטיבית, השרירית עצבית) שייתכן ומונעים מהשחקן לרכוש את מרכיב הכושר הגופני בצורה מושלמת.
אשמח לשמוע מכם, מאמנות ומאמנים, את דעתכם בנושא זה.