צפיתי בחלק גדול של המשחקים במחזור הראשון של ליגת העל והופתעתי לגלות שיש מכנה משותף אצל רוב השחקנים ורוב הקבוצות.
המשחקים התאפיינו באיבודי כדור רבים, חוסר יכולת טובה של טכניקה בתנועה, כדרורים מועטים ולרוב גם לא מוצלחים וחוסר דיוק בבעיטות לשער וביכולת ריכוז כאשר מגיעים למצב הבקעה. המסירה הראשונה לאחר חילוץ כדור לא מספיק טובה אבל בעיקר גם המסירה האחרונה כדי ליצור הזדמנות להבקעת שער, לא הייתה מספיק טובה לרמה של ליגת העל. אני מבין שזה המשחק הראשון בליגה וכמובן את ההתרגשות של השחקנים אבל עדיין הדבר אינו מצדיק יכולות טכניות ברמה כזו, ולמה כל זה קורה?
לדעתי השחקנים לא מקבלים מספיק אימוני טכניקה ובעיקר טכניקה בתנועה ותחת לחץ בגילאים הצעירים ולכן ברובם אינם מגיעים מוכנים להתמודדויות שמצפות להם בליגת העל.
שתי הקבוצות שבמשחקן אפשר היה לראות טכניקה ברמה טובה יותר היו בית"ר ירושלים והפועל באר שבע, שתיהן עשו רושם שהן הגיעו מוכנות יותר מהאחרות למחזור הראשון ושם היו ניצוצות של טכניקה טובה יותר, של רצון לדואלים 1:1 ושל הנעת כדור יחסית טובה ומהירה. כמובן שגם כאן יש מקום לשיפור כדי שנוכל להתמודד עם קבוצות אירופאיות במפעלים השונים.