מאמר אישי - גיורא שפיגל

כדורגל הוא משחק שמורכב משני שלבים שנקבעים על ידי החזקה, או אי החזקת הכדור. השלב ההתקפי או ההתקפה, שבמהלכו יש לקבוצה את הכדור, ושלב ההגנה, שבמהלכו אין לה את הכדור והיא מנסה לקחת את הכדור בחזרה. 

יש יחס קבוע בין שני שלבים אלו, וזה מה שנקרא "שלב המעבר", שהוא שלב קצר מאוד (3 עד 4 שניות), בו הקבוצה שהכדור לא היה אצלה, יכולה לזכות בכדור בחזרה, וליצור יתרון על פני הקבוצה היריבה.

אפשר גם לנסח את התפיסה הטקטית של שלב המעבר, כאותו זמן שבו מתרחש שינוי בהחזקת הכדור.

- מעבר התקפה/הגנה: מצב בו קבוצה מאבדת את החזקת הכדור, וחייבת להחזיר את האיזון ההגנתי שלה מהר ככל האפשר.

- מעבר הגנה-התקפה: מצב בו קבוצה זוכה בכדור, ומפתחת פעולה התקפית מהר ככל האפשר לאחר הזכייה בכדור. ההתקפה, יכולה להיות בנויה מלמטה, או התקפה מהירה קדימה (התקפה מתפרצת), אשר מתחילה לרוב מאזור ההגנה (אזור 1). 

שלב המעבר הגנה-התקפה.

השטחים במגרש, אפשרויות המסירה המוצעות ע"י השחקנים, השטח במגרש בו הקבוצה זכתה בכדור ומיקום השחקנים היריבים על המגרש, הם ההיבטים הבסיסיים שעליהם השחקנים צריכים למקד את תשומת ליבם, ואשר יאפשרו להם לעשות את הבחירה המתאימה ביותר לפעולה התקפית. 

התכונות הקוגניטיביות של השחקנים (ניתוח של המשחק/בחירה/קבלת החלטות) יהיו הבסיס להצלחת שלב בסיסי זה של המשחק, בכדורגל של היום.

הרעיון הזה של מעבר מהיר מהזכייה בכדור לפעולת התקפה, מתרחש במשך שניות ספורות, מהרגע שהקבוצה לוחצת הגנתית את היריב, זוכה בכדור לרוב ע"י שחקן אחד או שנים, וממשיכה בהחזקת הכדור, תפיסת השטחים במגרש, תנועת השחקנים, הבלוק הקבוצתי והבחירה להמשך המשחק בהתקפה. האם משחק מהיר קדימה? או משחק לאחור להמשך החזקת הכדור? כדי להתחיל בניה מלמטה.

לא משנה מה סוג ההתקפה, הפעולה של הזכייה בכדור תהייה תלויה בעיקר במהירות התגובה של השחקנים, אבל גם בעיקר באיכות הטכנית של השחקנים, בזמן הלחץ לזכייה בכדור, והמסירה החשובה שהיא המסירה הראשונה, בתוספת הטעיות גוף וכדרור.

מטרת ניתוח זה היא להראות את החשיבות וההשפעה של שלב חשוב זה, על תוצאות המשחקים במהלך מונדיאל 2022.

הניתוח נעשה על 7 נבחרות במהלך 2 משחקים.

הנבחרות הן: ארגנטינה, צרפת, קרואטיה, מרוקו, ברזיל, הולנד ואנגליה.

המשחקים שנותחו הם: משחק גמר המונדיאל, משחק על מקומות 3-4, ו-3 משחקי רבע הגמר.

ניתוח משחק המעבר נעשה במשך '40 למשחק, '20 בכל מחצית. מהדקה ה- 5 עד הדקה ה-25 במחצית הראשונה, ומהדקה ה-70 עד ה-90 במחצית השנייה.

היריב באותו משחק נצפה מהדקה ה-25 עד הדקה ה-45 ומהדקה ה-70 עד ה-70 במחצית השנייה.

התוצאות שמוצגות מתייחסות רק לפרק הזמן הקבוע של המשחקים, ללא תוספת הזמן שנקבעה.

ארגנטינה - צרפת 2:2. 

לאחר הערכה -  3:3. 

פנדלים: 2:4  לארגנטינה.

1. ניתוח סה"כ פעולות המעבר, ואזורי הזכייה בכדור, והאזורים של איבוד הכדור, במשך הזמן שקבענו לניתוח התופעה. פעמיים '20 לכל קבוצה.

במשחק גמר זה שהיה מאוד מרתק והפכפך, עם שליטה במגרש של ארגנטינה במחצית הראשונה, והשליטה במגרש של ארגנטינה נמשכה למעשה עד הדקה ה-70, כאשר מהדקה ה-70 השליטה עברה לנבחרת צרפת. 

יכולנו להבחין שלשתי הקבוצות במשך '40 של ניתוח פעולות המעבר, היה מספר כמעט שווה של פעולות מעבר הגנה-התקפה (38 לארגנטינה 37 לצרפת). למרות הבדלים קטנים בין שתי הקבוצות, בפעולות של זכייה בכדור באזורי המגרש השונים.

הזכייה בכדור של ארגנטינה הייתה בעיקר בשטח ההגנה, והיציאה להתקפת מעבר נעשתה מאזור 1 (44%) ואזור 2 (50%) עם חזרה מהירה להגנה של הבלוק הקבוצתי, לאחר איבוד הכדור באזור ההתקפה, כדי להגן בצורה אגרסיבית מאוד, גם במחצית הראשונה.

צרפת מן הצד השני שיחקה במחצית הראשונה עם בלוק קבוצתי נמוך (באזור ההגנה), וניסתה בעיקר לזכות בכדור באזור הנמוך האמצעי (58%) ובאזור ההגנה (34%), כאשר גם החלוצים חוזרים לאזור האמצעי הנמוך ולאזור ההגנה, כדי לבלום את בניית המשחק של ארגנטינה ששלטה במגרש, במשך קצת יותר מ-70 דקות של המשחק. 

לצרפת היו מעט מאוד זכיות בכדור באזור ההתקפה, 6-8% בלבד.

יכולנו להבחין שמספר איבודי הכדור במעבר הגנה-התקפה ע"י חטיפת כדור של היריב, או שגיאות טכניות טקטיות, או נחיתות גופניות (דואלים), היו כמעט זהות בין שתי הקבוצות במשחק זה. 

לשתי הקבוצות היו מעט איבודי כדור באזור 1 (הגנה) 13% לארגנטינה – 11% לצרפת, ולעומת זאת באזור 2 (האמצעי) אזור הבנייה, 63% לארגנטינה – 62% לצרפת, כאשר באזור זה היו מספר רב של שחקנים משתי הקבוצות, אשר הפעילו לעיתים קרובות לחץ פיזי חזק, אשר בא לידי ביטוי בנוסף, בארגון ואיכות המשחק ההגנתי של שתי הקבוצות, עם מספר רב של שחקנים באזור 2 (האמצעי).

כדי להפוך את הנתונים שקיבלנו לראייה טקטית של המאמנים, ולפיתוח של תרגילי אימון וסגנון משחק, והרצון לפתח את היכולת הקבוצתית במשחק מעבר, צריך לשים דגש על האזורים בהם יש איבודי כדור, כדי לייצר מעבר הגנה-התקפה וזכיות בכדור למעבר התקפה-הגנה.

האזור הרלוונטי לפי הנתונים הוא בעיקר אזור 2 (האזור האמצעי), שם יש מספר רב של איבודי כדור של הקבוצות, ומן הסתם גם זכיות בכדור של היריב.

אם נרצה להעביר את המידע הזה לאימון בפועל, נדרש לאמן את שחקני הקבוצה בעיקר באזור 2 בהתאמה לכל קבוצה. יש לגוון בין סוגי שטחים באימון, כדי להרגיל את השחקנים להתמצא בכל שטח של המגרש, וברצון לזכות בכדור לאחר שאיבדנו אותו ולצאת להתקפת מעבר, ולהפך, לנסות לא לאבד כדור בשטח הזה, כדי לא לאפשר ליריב לצאת להתקפת מעבר הגנה-התקפה.

באזור 1 (אזור ההגנה) יש מעט מאוד איבודי כדור ע"פ הנתונים, וזה מאפשר לנו ללמד ללא חשש הנעת כדור בשטח זה, כדי לייצר בניה של ההתקפה מלמטה, במקום משחק של כדורים ארוכים, שבו כל כדור נותן ליריב סיכוי של 50% להשתלט עליו.

גם הזכייה בכדור באזור 1 (אזור ההגנה של היריב) יכולה להיות משמעותית, אבל רק לפרקי זמן קצרים במשך המשחק, מכיוון שהיא דורשת תאום מרבי של לחץ על היריב, וכושר גופני מעל לממוצע. 

אין כל ספק שהאפשרות ללחוץ את היריב באזור 1, גם אם זה לפרקי זמן קצרים, נותנת יתרון פסיכולוגי על היריב ומאפשרת לבלוק הקבוצתי לנוע ביחד קדימה. התנועה קדימה מאפשרת זכייה בכדורים החוזרים, ללא צורך בעבודת הגנה כדי לזכות בכדור, דבר שקורה בדרך כלל כאשר הבלוק הקבוצתי משאיר פערים בין הקו האחורי לקו הקדמי.

 

אשמח לתגובות בנושא של בחירת תרגילי אימון ללימוד משחק מעבר הגנה-התקפה והתקפה-הגנה.

 

מאמר זה נכתב בשיתוף עם חברי פרופסור מישל ריצ'ארד,  מומחה לאימון שחקנים צעירים בפורטוגל.